טיפול בפוסט טראומה

טיפול בפוסט טראומה

מה זה פוסט טראומה – PTSD

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (או בעברית: "הפרעת דחק בתר-חבלתית"), היא מקרה פרטי של הפרעת חרדה וחולקת רבים מתסמיניה. ההפרעה מתפתחת כתוצאה מאירוע מטלטל אשר השאיר פצע קשה בנפשו של האדם. פגיעה זו מכונה "טראומה" והיא עשויה להיגרם משלל חוויות – מתאונות ופציעות ועד למות אדם קרוב או פגיעה מינית.

כמו הפרעת חרדה, גם הפרעת דחק פוסט-טראומטית באה לידי ביטוי בתחושת פחד מציתה וחוויית חוסר אונים אל מול אתגרי החיים. לרוב, המתמודדים עמה יאבדו כל עניין בתחומים רבים שבעבר העסיקו אותם וחלק ניכר מחייהם תתפוס תחושת החרדה וחזרה של חוויית הטראומה שוב ושוב. מטבע הדברים, ההפרעה משבשת את שגרת ואיכות חייו של האדם בתחומים רבים.

האירוע המכונן את הטראומה עשוי להשתנות באופיו וחומרתו מאדם לאדם וקשה לצפות איזה אירוע יגרום לטראומה. בעוד שישנם אנשים שיעברו אירועים קשים ביותר מבלי לפתח טראומה, אחרים עשויים לסבול מסתמיני פוסט-טראומה קשים מאירועים שרבים מאיתנו עשויים לחוות. אחד המקרים הנפוצים ביותר של פוסט-טראומה הוא כתוצאה מאירועים קשים במצבי לחימה. מצב זה מכונה גם "הלם קרב". עם זאת, מכיוון שלרוב בטיפול בהלם קרב קיימות אסטרטגיות יעילות למענה קצר מועד, ישנם הנוטים להבחינה מפוסט-טראומה, אשר לרוב עשויה להיות מורכבת בהרבה לטיפול.

תסמיני פוסט טראומה

ישנם ארבעה סוגים של תסמיני פוסט טראומה, אך יתכן שהם אינם זהים לכולם. כל אדם חווה תסמינים לפוסט טראומה בדרך שלו.

1.מחשבות או זיכרונות פולשניים מהאירוע

  • זיכרונות לא רצויים מהאירוע שממשיכים לחזור
  • מרגיז חלומות או סיוטים
  • מתנהג או מרגיש כאילו האירוע מתרחש שוב (פלאשבקים)
  • עוגמת נפש ופחד כשמזכירים לך את האירוע
  • מרגיש קופצני, נבהל או עצבני כשמשהו מעורר זיכרונות מהאירוע
  • ילדים עשויים לשחזר את מה שקרה בהצגה או בציורים שלהם

2.הימנעות מכל תזכורות לאירוע

  • הימנעות מלחשוב על הטראומה או לדבר עליה
  • הימנעות מפעילויות, מקומות או אנשים המזכירים את האירוע
  • אי יכולת לזכור חלקים חשובים ממה שקרה

3.חשיבה שלילית או מצב רוח מאז שהאירוע קרה

  • דאגות ואמונות מתמשכות לגבי אנשים והעולם אינם בטוחים
  • מאשים את עצמו באירוע הטראומטי
  • חוסר עניין להשתתף בפעילויות קבועות
  • תחושות של כעס, בושה, פחד או אשמה על מה שקרה
  • מרגיש מנותק או מנוכר מאנשים
  • לא מסוגל להיות עם רגשות חיוביים (אושר, סיפוק, רגשות אוהבים)

4.תחושות מתמשכות של חרדה או תגובות גופניות

  • בעיות ליפול או להישאר ישנים
  • מרגיש מרמור, גרגר או כועס
  • בעיות לשים לב או להתמקד
  • תמיד מחפש אחר סימני סכנה או אזהרה
  • נבהל בקלות

איך מרגיש מי שסובל מפוסט טראומה?

סוגי התסמינים המאפיינים פוסט טראומה, כפי שצוינו מעלה, מסבירים מדוע ההתמודדות עם הבעיה נחשבת למורכבת כל כך. למרות שאין "נוסחה" חד משמעית של סימפטומים, אלא כל אדם חווה את הבעיה באופן שונה, המכנה המשותף האפשרי הוא פגיעה פוטנציאלית במישורים השונים של החיים.

האדם עלול לחוות את תסמיני הפוסט טראומה פעם אחר פעם, כך שהם משבשים את שגרת חייו. יש מצבים בהם הוא אינו מצליח לנהל חיים המוגדרים כ"נורמליים" – לימודים, עבודה, משפחה וכן הלאה – עקב התסמינים או החשש שלו שהם יופיעו. מדובר כאן בהתמודדות שמלווה את האדם תמיד, לעיתים במודע ולעיתים בתת המודע שלו, מעין חבית נפץ שרק מחכה להתפוצץ.

מעצם הגדרתה, פוסט טראומה שאינה מטופלת עלולה ללוות את האדם שנים על גבי שנים. פעמים רבות הוא אינו יכול להימנע מהטריגרים שמעוררים את התסמינים. דוגמה נפוצה שעלתה לדיון בשנים האחרונות היא הלומי קרב וחיילים עם פוסט טראומה ממלחמות, אשר נפצים או זיקוקים שגרתיים מהווים עבורם טריגר שמזכיר את מה שהם מנסים לשכוח.

ייתכן מאוד שהאדם הפוסט טראומטי יפתח דפוסי בריחה, התבודדות ויציאה מהמעגל החברתי. יש אנשים שנותנים לטראומה לנהל להם את החיים. לעיתים היחסים של האדם עם הסביבה הקרובה שלו הם אלו שנפגעים, בין אם עקב החשש שלו מאינטרקציות ובין אם מכיוון שהסביבה לא תמיד מבינה מה אותו אדם עובר.

שיטות טיפול בפוסט טראומה

  • טיפול פסיכולוגי: כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שמתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.
  • EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing): שיטה שמשתמשת בתנועות עיניים לעיבוד והפחתת השפעת חוויות טראומטיות.
  • תרופות: כמו אנטי-דיפרסנטים או תרופות נגד חרדה, שיכולות לעזור בניהול תסמינים.
  • תמיכה חברתית וקבוצתית: קבוצות תמיכה יכולות להוות מקור עזרה ונחמה.
  • שיטות רילקסציה ומיינדפולנס: כדי לעזור בהפחתת מתח ולשפר את כושר ההתמודדות.
  • טיפולים הוליסטיים: כמו יוגה, ארומתרפיה, ועיסוי, לסייע בהרגעה ושחרור מתחים.

אבחון וטיפול בפוסט טראומה בנוירופידבק

על ידי ביצוע בדיקת QEEG ניתן ללמוד האם קיים במוחו של הנבדק רישום לאירוע טראומטי כלשהו.

הטיפול יהיה דומה לזה שניתן במקרים של הפרעות חרדה – בעזרת טכנולוגיית נוירופידבק המוח לומד לשנות את פעילותו הלא תקינה לתקינה וההקלה בסימפטומים הינה משמעותית ביותר.

מירב שקד טולידאנו – מטפלת מוסמכת בטכנולוגיית "נוירופידבק".

 

עובדת סוציאלית קלינית M.S.W. מטפלת מזה שנים רבות בילדים ומבוגרים, עם הפרעת קשב וריכוז ADHD\ADD, הפרעות חרדה וקשיים אישיים.
מדריכת הורים ואנשי מקצוע ומנחת קבוצות, בעלת ניסיון רב בשירותי הרווחה ובריאות הנפש.
בעלת תואר ראשון B.A ושני M.A בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר אילן

בעלת תואר ראשון B.A בקרימינולוגיה וחינוך לא פורמלי מטעם מאוניברסיטת בר אילן