הפרעה טורדנית כפייתית OCD

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

מה היא הפרעה טורדנית כפייתית OCD

הפרעה טורדנית כפייתית, או OCD (Obssessive-Compolsive Disorder), הינה הפרעת חרדה בעלת מאפיינים ייחודיים. במובנים רבים, תסמיניה המבחינים הם הפתרון שפיתח המתמודד עם ההפרעה על מנת לנהל את חרדתו ומחשבותיו הטורדניות.

את ההפרעה ניתן לסווג לשני רכיבים. הרכיב האובססיבי – המתאפיין במחשבות טורדניות, והמרכיב הקומפולסיבי – המורכב משלל התנהגויות חזרתיות וקבעוניות שהאדם מאמין כי יסייעו לו לדחות את האיום ממנו הוא חושש, או שמסייעים לו "לכבות" ולו במעט את רצף המחשבות הטורדניות. הטקסים שמפתח האדם האובססיבי אמנם מקלים בטווח הקצר על תחושת החרדה, אך משבשות את חיי האדם בכל ההיבטים לטווח הארוך. ההימנעות מהתנהגויות אלו עשויה לעורר דיכאון ולהעצים באופן ניכר את החרדה.

במבט ראשון, הקומפולסיות עשויות להיראות כמעין אמונות תפלות. אדם עשוי להאמין שאם יילך בדפוס מסוים או יחזור על משפט מסוים, יוכל להגיע הביתה ללא פגע, או לשמור על בריאות משפחתו. כל שיבוש בדפוס ההתנהגות עשוי לדרוש חזרה על כל הטקס שוב. ברוב המקרים, האדם המתמודד עם OCD אינו מאמין כי הטקסים אכן ימנעו את האירוע ממנו הוא חושש, אך ההקלה הרגעית בתחושת החרדה מספקת לו מפלט קל מהאובססיה. כך, במעגל בלתי פוסק של אובססיות וקומפולסיות, המתמודד עם OCD מכלה אנרגיות רבות.

עד כמה שכיחה המחלה?

השאלה שצריכה להישאל בשלב הזה היא עד כמה OCD הפרעה טורדנית כפייתית היא אכן נפוצה באוכלוסייה. אי אפשר לקבל תשובה חד משמעית, על רקע העובדה שאצל אחוז לא מבוטל מהסובלים מהמחלה, היא אינה מזוהה כלל ככזו בשלבים הראשונים. אולם ההערכה הכללית היא שבעולם המערבי, אחוז הסובלים ממנה עומד על כ-1.5-1% מהאוכלוסייה.

מעניין לציין שההפרעה אינה מתחלקת בצורה שווה בין המגדרים, כאשר נשים נוטות לסבול ממנה בסבירות גבוהה יותר בהשוואה לגברים. עם זאת, בגיל הילדות המחלה מתגלה יותר דווקא אצל גברים. כך או כך, את המחלה אנחנו מאבחנים לרוב החל מסביבות גיל עשרים, גם אם חלק גדול מהמאובחנים טוענים לאחר מכן כי אותם דפוסים טורדניים-כפייתיים הופיעו אצלם כבר קודם לכן, אפילו מילדות.

איך אדע האם אני סובל מ-OCD?

ידועים כיום מספר תסמינים אפשריים של OCD, כאשר כלל האצבע הוא שככל שהאדם חווה יותר תסמינים – כך הסבירות שזוהי הבעיה המופיעה אצלו עולה. הסימפטומים העיקריים המזוהים עם הבעיה הם:

  •       רצון לחזרתיות – על פעולות, התנהגויות או מילים, אפילו אם מודעים לכך שאין למעשה צורך באותה חזרה
  •       הופעת מחשבות "זרות" שאינן מתאימות לסיטואציה או להרגשה האמיתית של אותו אדם
  •       דפוס "כפייתי" של סידור וארגון חפצים ודברים, לרבות תחושות בלתי נעימות שצצות בכל פעם שהסדר הזה נשבר
  •       פחדים וחרדות, בעיקר כאלו הנוגעים לזיהומים או לפגיעות אחרות הנובעות מחוסר סטריליות או היגיינה נמוכה
  •       נטייה לאיסוף חפצים, עד לרמה של אגרנות כפייתית

חשוב להדגיש שתסמינים דוגמת אלו שתוארו כאן, עלולים להפריע מאוד לתפקוד היום-יומי השוטף של האדם החווה אותם. לעיתים מדובר במקור לעימותים שונים עם הסביבה, ובמקרים קיצוניים אפילו תחושות שליליות המופנות כנגד אותו אדם. במצב הדברים הזה חשוב לאבחן את הבעיה בהקדם האפשרי, וכמובן שגם לגשת לטיפול בה בעת הצורך.

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית OCD

קיימות דרכים שונות להתמודדות עם הפרעה טורדנית כפייתית, כאשר בחלק גדול מהמקרים מדובר בטיפול שבא לרדת לעומקה של הנפש ולנסות להתחקות אחר הגורמים להפרעה. טיפול מהסוג הזה עשוי להיות יעיל, אולם הוא נוטה להיות ממושך ולא פשוט לביצוע. לכן חושבים במקביל על דרכי התמודדות אחרות, שעשויות להפחית את דרגת החומרה ואת התסמינים שחווים במסגרת ההפרעה. טיפול בטכנולוגיית נוירופידבק נכנס לתמונה בנקודה הזו בדיוק. נוירופידבק מביא לשינוי בפעילות החשמלית המוחית הלא תקינה ומכאן להפחתה משמעותית בסימפטומים הלא רצויים עד להעלמתם כליל.

האם ניתן לנהל חיים תקינים עם OCD?

התשובה לשאלה הזו תלויה במאפייני המחלה, אולם גם בטיפול שניתן לה. החדשות המעודדות הן שתוכנית טיפולים מקיפה ומותאמת אישית, דוגמת זו הנעשית בשיטת נוירופידבק, עשוי להקל משמעותית על הסובלים מההפרעה.

בתרחיש החיובי והשכיח בהחלט, הטיפול יביא להפחתה דרמטית של תסמיני ההפרעה, לעיתים עד לרמה בה היא נעשית בלתי מורגשת. במקרים אחרים, האדם פשוט לומד כיצד להתנהל על התסמינים. בכך מסתתר שיפור אפשרי משמעותי בשגרת החיים של האדם ועלייה באיכות החיים.

 

מירב שקד טולידאנו – מטפלת מוסמכת בטכנולוגיית "נוירופידבק".

 

עובדת סוציאלית קלינית M.S.W. מטפלת מזה שנים רבות בילדים ומבוגרים, עם הפרעת קשב וריכוז ADHD\ADD, הפרעות חרדה וקשיים אישיים.
מדריכת הורים ואנשי מקצוע ומנחת קבוצות, בעלת ניסיון רב בשירותי הרווחה ובריאות הנפש.
בעלת תואר ראשון B.A ושני M.A בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר אילן

בעלת תואר ראשון B.A בקרימינולוגיה וחינוך לא פורמלי מטעם מאוניברסיטת בר אילן