תסמונת אספרגר asd – טיפול באוטיזם

טיפול בתסמונת אספרגר / asd – אוטיזם

מה זה ספקטרום אוטיסטי

כיום מובן לכל העוסקים בתחום לקויות התקשורת. אוטיזם אינו הפרעה הומוגנית אחת. מדובר ברצף נרחב שעל פניו מצויות שלל תסמונות עמן עשויים להתמודד ילדים ובוגרים כאחד. אותו רצף, המכונה הקשת או הספקטרום האוטיסטי, טומן בחובו לקויות קוגניטיביות (מיומנויות חשיבה) ולקוחות תפיסתיות (עיבוד נתוני חושים). לרוב, תאופיין ההפרעה בעיכוב התפתחותי ותפקודי וברוב המקרים היא תלבש אופי רגרסיבי.

סרטון של מירב מתארחת בפודקאסט ומדברת על איך טיפול נוירופידבק יכול להקל על ילדים על הרצף האוטיסטי

מאפיינים נפוצים של הספקטרום האוטיסטי

לרוב, תתאפיין התנהגות אוטיסטית בחזרתיות – בין אם בתנועות חזרתיות כמו התנדנדות או תנועות סיבוביות, דיבור חזרתי המתאפיין במשפטים חוזרים, או בהתנהגות טקסית. בנוסף, לאורך חיי האדם הנמצא על הרצף האוטיסטי, יחול צמצום של תחומי העניין והעיסוק.

לצד התנהגויות אלו, יופיעו לרוב הפרעות תנועתיות וקשיים בוויסות החושי. כך למשל, אוטיסטים עשויים להיות רגישים מאוד למגע, כך שאפילו ליטוף רך ייחווה עבורם חזק ומאוד לא נעים. במקרים אחרים, עשויה להיות קהות חושים שתמנע מהם לזהות בהקדם פציעות ופגיעות. יש הטוענים כי הדבר נובע מלקויות בפעילות החשמלית של המוח. עם זאת, נכון להיום אין גורם עיקרי שניתן להצביע עליו להפרעה.

הקשיים עמם עשוי להתמודד אדם על הרצף האוטיסטי משתנים בהתאם לאזורי המוח שנפגעו. כך למשל, נפוצה הפגיעה ב"מערכת עצבי המראה". מערכת זו אחראית לתפיסה המכונה "Theory of Mind" אותה מפתחים לרוב ילדים בגיל יחסית מוקדם.

זוהי המערכת המאפשרת להכיר ברגשותיו של אדם אחר, בחוויותיו ולפתח יכולת אמפתיה. תופעה נפוצה נוספת היא פעילות מוגברת של גלי בתא באונה הקדמית ובמרכז המוח. גם לקות זו עשויה להסביר את ההתנהגותיות הסטריאוטיפיות.

אוטיזם בתפקוד גבוה

השימוש במילה ספקטרום בהתייחס להפרעת הספקטרום האוטיסטי –  מרמז על מגוון רחב של רמות מובחנות. מקובל לחלק את הרמות על פי רמת התפקוד של האדם.

לא קיימת הגדרה רפואית טכנית לאוטיזם בתפקוד גבוה ועל כן המוח מיושם לרוב בצורה לא אחידה.

רבים מאמינים כי אלברט איינשטיין היה אוטיסט בתפקוד גבוה ומשליכים מכל על כל מי שיש לו מנת משכל הגבוהה מ 170 כי הוא אוטיסט בתפקוד גבוה..

רוב האוטיסטים בתפקוד גבוה נתקלים בקשיים חברתיים והם לוקים בחסר בכל הקשור למיומנויות חברתיות אך לא בצורה משמעותית אשר תמנע מהם תפקוד תקין בחברה.

לפני שאוטיזם זכה להכרה כאבחון מובהק ולא כמקושר להפרעות אחרות, אוטיסטים רבים בעלי תפקוד גבוה פשוט לא אובחנו אף פעם והחברה התייחסה אליהם כאל תימהוניים ומוזרים וכתוצאה מכך לא קיבלו את הטיפול והמענה לו היו זקוקים. 

מה ההבדל בין אוטיזם לתסמונת אספרגר?

בתחום הרחב של הפרעות תקשורת, ייתכן בהחלט קושי באבחון בין מצבים שונים, בעלי אלמנטים דומים או שנראים דומים. אחת האבחנות העיקריות שיש לבצע, בדרך למיפוי הנכון של הקושי, היא בין תסמונת אספרגר לאוטיזם, ובמיוחד אוטיזם בתפקוד גבוה. בשלב ראשון, חשוב להדגיש כי תסמונת אספרגר כן נחשבת לאחת התסמונות המרכיבות את הספקטרום האוטיסטי. מאז שנת 2013, בהמשך לכך, נהוג להתייחס אליה כחלק מהספקטרום ולא כתסמונת העומדת בפני עצמה. בכל זאת, חשוב להבין את הייחודיות שלה ואת האופן בו היא נבדלת בהשוואה למצב מוגדר של אוטיזם "בלבד".

מבחינה מעשית, רוב הקריטריונים שמגדירים את תסמונת אספרגר זהים לאלו המאפיינים אוטיזם באופן כללי. מדובר כאן בדפוסים השונים של הפרעות תקשורת, ביניהם קושי בקיום אינטרקציות חברתיות, התנהגות חזרתית, תחומי עניין צרים וחזרתיים ועוד. ילד או מבוגר החווה תסמונת אספרגר, ממש כמו אוטיזם, עלול להיתקל בקשיים שונים בחיי המשפחה, החברה, הקריירה וכן הלאה. אלא שבשני המקרים, יש כיום מספיק כלים לשיפור המצב והיכולות של האדם המאובחן.

ברמת האבחנה, ישנו הבדל בין תסמונת אספרגר לאוטיזם בתפקוד גבוה, מה שמסביר מדוע יש המתייחסים לאספרגר בתור גרסה "עדינה" יותר של אוטיזם (או אם תרצו: מיקום גבוה על גבי הספקטרום האוטיסטי, מבחינת יכולת התפקוד. האבחון של תסמונת אספרגר דורש שהילד או המבוגר יהיו בעלי שפה מפותחת התואמת גיל, יכולות קוגניטיביות גבוהה ותפקוד גבוה ביום-יום, למעט בתחומים הדורשים אי אילו אינטרקציות חברתיות. אפשר לומר שבעלי תסמונת אספרגר הם לרוב עצמאיים בהשוואה לילדים על הרצף האוטיסטי, אפילו מעט יותר מאלו שהוגדרו כבעלי רמת תפקוד גבוהה.

לצד זה, אנחנו יכולים לצפות שבעלי תסמונת אספרגר יחוו את מרבית הקשיים האחרים המאפיינים את הרצף האוטיסטי, לרבות פירוש שגוי של סיטואציות חברתיות ("חוסר טאקט") או של ביטויים שפתיים (למשל, סלנג), קשיים ביצירת ובניהול מערכות יחסים, התנהגות בעלת אלמנטים סטריאוטיפיים, תחומי עניין צרים (לעיתים ברמה כפייתית ועוד). אנשים בעלי תסמונת אספרגר נוטים בחלק גדול מהמקרים לדבר בצורה מונוטונית, ללא האינטואיציה המתאימה לסיטואציה או לתוכן הדברים.

מתי מאבחנים?

הבדל נוסף הקיים בין אוטיזם לבין תסמונת אספרגר נוגע לאבחון הבעיה בפועל. בעוד שאוטיזם ניתן כיום לאבחון בסביבות גיל 3-2, בהתאם להתפתחות הילד, להערכה של רופא התפתחותי ופסיכולוג ילדים, גיל הסף לאבחון תסמונת אספרגר הוא מעט גבוה יותר. מעטים המקרים בהם אפשר לאבחן בצורה חד משמעית את התסמונת לפני גיל שש.

בימינו בזכות אבחונים מדויקים ובעיקר בזכות בדיקת גלי המוח המבוצעת במכון א"מ הדרך ניתן להגיע לרמת אבחנה מדויקת ומתן טיפול מתאים!

טיפול באוטיזם – תסמונת אספרגר /  pdd

החדשות המעודדות הן שתמונת הטיפול באוטיזם בכלל ובתסמונת אספרגר בפרט השתפרה מאוד במרוצת השנים. כיום ניתן לשפר משמעותית את התפקוד, להקנות כישורים חברתיים או תקשורתייים ולתרום להעצמת ולהתפתחות המאובחנים בשלל כלים. 

מירב שקד טולידאנו – מטפלת מוסמכת בטכנולוגיית "נוירופידבק".

 

עובדת סוציאלית קלינית M.S.W. מטפלת מזה שנים רבות בילדים ומבוגרים, עם הפרעת קשב וריכוז ADHD\ADD, הפרעות חרדה וקשיים אישיים.
מדריכת הורים ואנשי מקצוע ומנחת קבוצות, בעלת ניסיון רב בשירותי הרווחה ובריאות הנפש.
בעלת תואר ראשון B.A ושני M.A בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר אילן

בעלת תואר ראשון B.A בקרימינולוגיה וחינוך לא פורמלי מטעם מאוניברסיטת בר אילן