מחלת האפילפסיה הינה בעצם קבוצה של הפרעות נוירולוגיות ארוכות טווח המאופיינות על ידי פרכוסים אפילפטיים. פרכוסים אלו הינם אירועים המשתנים מאירועים קצרים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה ועד לתקופות ארוכות של רעידות חזקות . הרעידות יכולות לקרות שוב ושוב ללא סיבה בסיסית מידית ומקורן בהתפרצויות בלתי מבוקרות של פעילות חשמלית מוחית.
בחלק ממקרי האפילפסיה ניתן לשלוט כיום על ידי טיפול תרופתי מותאם אך לא ניתן לרפאה על ידי מתן תרופות. בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לשלוט בהתקפים גם על ידי מתן תרופות.
חשיבות מכריעה אנו נותנים לאבחון מדוייק במקרים אלו שכן לעיתים מה שנדמה כהפרעת קשב וריכוז נמצא בסופו של האבחון כאפילפסיה המאופיינת בניתוקים ועל כן מקשה על יכולת הקשב והלמידה של האדם.
טיפול באפילפסיה באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק קיים בעולם מזה כארבעים שנה . במרבית המקרים האזור במח בו נמצא ההתקף מתאפיין בפעילות חשמלית איטית, בתדר נמוך ובעוצמה גבוהה. טיפול באמצעות נוירופידבק פועל בכדי להסדיר את הפעילות החשמלית באזור זה, באופן כזה שיקשה עליו להתחיל באירוע אפילפטי. במחקרים רבים שנערכו במהלך השנים, בעיקר במקרים בהם האפילפסיה היתה עמידה לתרופות, נמצא כי טיפול בנוירופידבק הווה מעין "חיסון" בפני התפתחות התקפים אפילפטיים וכמותם הופחתה בצורה ניכרת או שנעלמו כליל.