חרדה הינה מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם.

לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת סיגנל", כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה.

הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים.

ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם; ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו.

דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים.

הסובלים מהפרעת חרדה סובלים במקרים רבים גם מקושי להתרכז בלמודים מכיוון שמוחם טרוד בגורם המפחיד. פעמים רבות ניתנת אבחנה שגויה של הפרעת קשב וריכוז מכיוון שהביטויים הקליניים דומים.

ישנם מקרים בהם התחלואה היא כפולה והאדם סובל הן מחרדה והן מהפרעת קשב וריכוז.

טיפול בחרדות

אבחון מדוייק על ידי בדיקת QEEG מאפשר טיפול בחרדות הבנה מלאה של מהות הקושי ומכאן גם בניית תוכנית טיפולית מותאמת אישית המביאה לשעורי הצלחה גבוהים ביותר.

המטופל בשיטת נוירופידבק מקבל מענה ספציפי וממוקד לקושי ממנו סובל ולאחר מספר לא רב של מפגשים חש הקלה משמעותית ברמות החרדה ובביטוייה הגופניים.